האם יכול להתרחש מצב של אובדן חיסכון פנסיוני?
התשובה היא בהחלט כן. לצערנו הרב יש מקרים של שיקול מוטעה או בחירה שגוייה שעלולה להביא לתוצאה רעה שכזו
לדוגמא , מקרה של פנסיונר שהגיע לגיל פרישה ומתחיל לקבל פנסיית זקנה., בבחירה שגוייה עם פטירתו, הוא עלול לאבד את כל החיסכון שצבר לאורך השנים.
עם זאת נרגיע ונאמר שלרוב מדובר במקרים נדירים . כמו כן ישנם כלים שמאפשרים למנוע את אובדן החיסכון, והם תלויים בבחירות שמבצע הפנסיונר בעת תכנון הפנסיה.
מקור הטעות : בחירת מסלול פנסיה ליחיד
כאשר מדובר ביחיד – רווק, גרוש או אלמן – המתחיל לקבל פנסיה בגיל פרישה, ישנה אפשרות לבחור במסלול פנסיה ללא תקופה מובטחת.
במסלול זה, במועד פטירתו של הפנסיונר, תשלומי הפנסיה נפסקים באופן מידי, גם אם קיבל אותם במשך פרק זמן קצר. מצב כזה אכן עלול להוביל לאובדן החיסכון הפנסיוני.
מה ניתן לעשות?
הפתרון הוא לבחור בתקופה מובטחת בעת הפרישה.
יחיד יכול להגדיר תקופת מינימום של תשלומים, הנעה בין 40 ל-240 קצבאות חודשיות, בכפוף לכך שגילו בתום התקופה המובטחת לא יעלה על 87 שנים.
בחירה זו מבטיחה שחיסכון הפנסיונר לא יאבד, גם אם נפטר זמן קצר לאחר תחילת קבלת הפנסיה.
בחירת מסלול פנסיה עם בן/בת זוג
כאשר לפנסיונר יש בן או בת זוג, המצב שונה במעט. תקנון קרנות הפנסיה מחייב השארת לפחות 30% מפנסיית הזקנה לבן או בת הזוג במקרה של פטירה.
גם כאן, אם נבחר מסלול ללא תקופה מובטחת, ישנו סיכון. לדוגמה, אם הפנסיונר נפטר ובן/בת הזוג מקבלים פנסיה לזמן קצר בלבד, ולאחר מכן גם הם הולכים לעולמם, החיסכון עלול ללכת לאיבוד.
מה ניתן לעשות?
יש לקבוע גם תקופה מובטחת וגם שיעור פנסיית שארים.
לדוגמה: ניתן להגדיר תקופה מובטחת של 80 או 100 קצבאות, לצד הבטחת פנסיית שארים של 60%-100%.
בתרחיש כזה, אם הפנסיונר נפטר במהלך התקופה המובטחת, בן או בת הזוג יקבלו את הפנסיה המלאה עד לתום התקופה. לאחריה, הם ימשיכו לקבל את שיעור פנסיית השארים לכל ימי חייהם.
מה למדנו?
בחירת מסלול פנסיה זקנה היא החלטה קריטית, המחייבת התחשבות במצב האישי והמשפחתי של הפנסיונר. תכנון מושכל, הכולל בחירת תקופה מובטחת ושיעור פנסיית שארים מתאים, יכול למנוע אובדן חיסכון פנסיוני ולהבטיח רשת ביטחון כלכלית לבני המשפחה.
בפעם הבאה שתתכננו את משיכת קצבת הפנסיה זכרו לחשוב לעומק על ההשלכות של כל מסלול.
